LETTRE PE'H - 17 - פּ
פְּנִימִי
PNIMI
-
L'ENDROIT D'OU J'ARRIVE,
IL EST CACHE EN MOI,
IL EST CACHE EN MOI,
EN MOI, EN MOI, EN MOI.
JE NE SAIS PAS QUI JE SUIS, QU'EST-CE QUE JE SUIS ET D’OU
JE SUIS, D’OU VIENT TOUT CE QUE J'AI EN MOI. TOUT CELA EST CACHE LA BAS,
PROFONDEMENT, EN MOI, EN MOI, EN MOI, DANS MON INTERIEURE.
DU
LIVRE ZOHAR:
LA FORME DE LA LETTRE PEY, פ, EST
TELLE QUE SA TETE EST PLIEE A L'INTERIEURE.
SEMBLABLE AU SERPENT QUI MORDE A L'HOMME ET DE SUITE
RETIRE SA TETE A L'INTERIEURE DE SON CORPS, C'EST A DIRE, IL SE CACHE DE L'OEIL
QUI VOIT, ET ALORS ON NE PEUT PAS LE TUER, CAR LE SERPENT N’EST PAS TUE,
SEULEMENT SI ON LUI ENDOMMAGE LA TETE.
–
אוֹת פ
–
פְּנִימִי
–
אוֹתוֹ מָקוֹר שֶמִּמֶּנּוּ אֲנִי,
הוּא נִסְתָּר בִּי בִּפְנִים,
בְּתוֹכִי, בְּתוֹכִי, בְּתוֹכִי.
–
אֲנִי לא יוֹדֵעַ מִי אֲנִי, מַה אֲנִי, מֵאֵיפה אֲנִי, מֵאֵיפה בָּא לִי כּל כּוּלִי.
זֶה נִסְתָּר שָם עָמוֹק בִּפְנִים בִּפְנִים בִּפְנִים בְּתוֹכִי.
–
צוּרָתָהּ שֶל אוֹת פ' שֶראשָהּ כָּפוּף לְתוֹכָהּ. בְּדוֹמֶה לְנָחָש הַנּוֹשֵךְ לְאָדָם, וְתֵיכֶף מַכְנִיס ראשוֹ לְתוֹךְ גּוּפוֹ, כְּלוֹמַר שֶמַּעֲלִים עַצְמוֹ מֵעֵין רוֹאֶה, שֶאָז אִי אֶפְשָר לְהוֹרְגוֹ, כִּי אֵין הַנָּחָש נֶהֱרָג אֶלָּא אִם פּוֹגְעִין בְּראשוֹ. (ספר הזוהר)
–
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה